***סיורים בברלין? סיור טוב זה כל הסיפור

 

 

למה בעצם אני אוהב להדריך סיורים בברלין?

אני מספר סיפורים. כל כך נהנה לראות את הבעות פניכם ברגעי המתח, החיוכים שלכם מהבדיחות והפליאה של ״איך פספסנו??".

השילוב בין היסטוריה לבין הופעה על במה. הדרכת סיורים מאפשרת לי לספר על החלקים המרתקים והמגוונים של ברלין ההיסטורית והמודרנית בדרך המיוחדת שלי.

המפגש וההיכרות עם אנשים חדשים. מתחבר בשמחה לאנשים שונים, הצעיר ביותר ש"הדרכתי" היה בן 5 חודשים, והכי פחות צעיר, בן 92…. זורם בקלילות עם מה שקורה, אוהב לארגן משימות, לתת יד לעזור ולפתור בעיות.

בואו איתי לטייל בעיר המרתקת הזו ובסביבתה! מחכה לכם.

הסיורים שאני מוציא הם פרטיים. כל סיור מותאם לרצונותיכם ובקשותכם. נלך בקצב שלכם, נשתה כמה קפה שתרצו ואם תגידו, נכנס לחנות המגניבה ההיא שראיתם. אתם יכולים לבוא לבד, או להביא את מי שבא לכם, משפחה, חברים, קולגות, אפילו חבר׳ה שפגשתם בטיסה.

סיורים בברלין - שער ברנדנבורג

שער ברנדנבורג

איך זה שברלין גורמת לנו להתאהב בה?

"כולם מדברים עליה"

"בדיוק חזרנו משם, אתה חייב גם!"

"יש משהו בעיר הזו"

סיורים בברלין מגלים עיר ישנה-חדשה, ששמחים לחזור אליה שוב ושוב ולגלות עליה עוד. יש בה בנייני ציבור ייחודיים, כנסיות, מוזיאונים שונים מן המפורסמים בעולם, כגון הפרגמון. וכמובן מרכזי קניות מודרניים, שווקים, מסעדות ומקומות בילוי, והתחבורה הציבורית ידידותית ויעילה. כלל לא צריך לשכור אוטו.

לא מסתירים, לא מכחישים

עבור המטיילים הישראלים זוהי גם "נסיעת מבחן" – איך נרגיש במפגש עם השפה הגרמנית מסביב? איך יתייחסו אלינו?

אנדרטת הילדים ברלין

אנדרטת הילדים ב"פרידריכשטראסה" (מצולמת מן הצד האופטימי – הפנים למקלט באנגליה)

אחת החוויות הבולטות בעיר היא התחושה הקוסמופוליטית שמאפשרת לתייר להרגיש בה רצוי. מנהיגי העיר והמדינה השקיעו הרבה מאד מחשבה לגבי תיקון, סליחה והתנצלות על שואת היהודים. יש בברלין הרבה אנדרטות ומוזיאונים שמתרכזים בשואה ובנאציזם. באופן מפתיע, התחושה היא כזו של כבוד וזיכרון.

 סיור בברלין, בייחוד "הסיור היהודי", מעיר בנו הישראלים זכרונות ילדות, של סיפורי משפחה נשכחים, של טקסי יום השואה. הקירבה הפיזית לאותה היסטוריה שספגנו מעוררת התרגשות ותחושת משמעות עמוקה.

(ציטוט)"…"מה בן-אדם צריך?" הכריזה יום אחד, אחרי הכפית הראשונה של המנה האחרונה.  "לא הרבה:  משהו מתוק לאכול, וסיפור לספר, וזמן ומקום"…

(מאיר שלו, מתוך הספר "יונה ונער")